שלום, אני ביאטריסה

כשנולדתי (ברומניה), הוריי קראו לי ביאטריס.
עלינו ארצה כשהייתי בת שנה וחודשיים.
הייתי ילדה בלונדינית, עם עיניים כחולות, ר' מתגלגלת ושם זר ומוזר. זה אולי נשמע רומנטי, אבל זה לא היה כך. הילדים חגגו על השם שלי… דבש לא ליקקתי.
בגיל 5 הגננת הציעה לשנות לי את השם לאיריס. זה אמור היה לעזור לי להשתלב טוב יותר.
הוריי קיבלו את ההצעה. לא שזה עזר כל כך, כי הילדים זכרו ואחר כך בבית הספר מדי פעם היו שולפים לי את השם הישן ולועגים לי איתו…

במשך השנים, יחד עם האימון שלי להעלים את ה- ר' המתגלגלת ולהחליפה ב- ר' גרונית ועוד כל מיני דברים שהעלמתי והחבאתי עמוק בפנים – הפכתי להיות איריס. סוג של, כי בעצם תמיד תמיד הרגשתי זרה ולא שייכת.
בשנים האחרונות אני עוברת תהליך משמעותי מאוד של חיבור לעצמי והשלת קליפות. אחת מהן, היא השם איריס.
פתאום הרגשתי שהשם הזה כבר לא מדויק לי. ולפתע חזר לו מתהומות הנשייה השם ביאטריס. רק שאני כבר לא אותה ילדה שהייתי, ולכן החלטתי לשנות לביאטריסה. זה גם מחבר אותי יותר לבנותיי, שהשמות של כולן מסתיימים ב- ה' (כך יצא).
אז למרות שזה עדיין מוזר לי, ואני כמובן מגיבה כשקוראים לי איריס, אני לומדת להתחבר מחדש ולהכיר את עצמי בתור ביאטריסה.
אז אשמח מאוד אם תקראו לי ביאטריסה. כי זו באמת יותר אני.

Post navigation

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *