כשאנחנו נעלבים ממשהו שמישהו אומר לנו, כמעט תמיד יש שם משהו אצלנו בפנים שמאמין לאותו אדם.
למשל, אם מישהו היה עומד מולך ואומר לך, בטון כועס: "יא ירוק שכמוך", היית נעלב? או אם מישהי הייתה אומרת לך, "יא מתולתלת אחת" (שוב, בטון כועס), כשהשיער שלך בעצם חלק, האם היית נעלבת?
סביר להניח שלא. וסביר גם להניח שבכלל לא הייתם מבינים מה האנשים האלה רוצים מכם.
אולי הייתם נעלבים מאופן הפנייה אליכם. אולי הייתם נפגעים שצועקים עליכם או לא מכבדים אתכם. זה חשוב מאוד כמובן, אך לא לכך אני מתכוונת. כולנו זקוקים לכך שיעריכו אותנו וידברו אלינו בכבוד. זהו צורך אנושי בסיסי.
כאן אני מדברת מבחינת התוכן. אם לא היה בו משהו שלוחץ לכם על הכפתור, זה לא היה משפיע עליכם. כשמישהו מעליב אותנו ואנחנו נעלבים מהתוכן, זה אומר שאנחנו מאמינים בעצמנו למה שאותו אדם אומר עלינו. אולי עמוק בפנים אנחנו מאמינים שאנחנו לא בסדר, שאנחנו טפשים, שאנחנו לא מספיק טובים, שאנחנו מכוערים וכו'.
זה לא משנה כרגע איך אנחנו מגיבים כלפי חוץ, אלא רק מה קורה לנו בפנים. גם אם יש לנו הוכחות שאנחנו לא כאלה – ידוע על נשים יפות רבות (אפילו מלכות יופי) שחשבו שהן לא מספיק יפות וגברים מצליחים ובעלי הישגים מרשימים שחשבו על עצמם שהם לא מספיק טובים – אם האמירה מפעילה אותנו רגשית, זה אומר שיש שם משהו.
ומה יש שם?
הזמנה.
זוהי למעשה הזמנה לצלול פנימה לתוכנו ולזהות מה אנחנו באמת חושבים על עצמנו ומה אנחנו מאמינים על עצמנו.
יכול להיות שלא נאהב את מה שנפגוש שם. יכול להיות שנפגוש שם הרבה שליליות, ביקורת עצמית, כאב ושנאה עצמית.
נכון, זה כואב לפגוש את כל זה.
אבל עוד יותר כואב זה להמשיך לחיות עם כל הביקורת הזו בתוכנו ולא לעשות שום דבר בנדון. או לנסות לעשות כל מיני דברים, לא להצליח ואז לרדת על עצמנו עוד יותר שאחרים מצליחים לשנות ורק אני לא ומה לא בסדר איתי… (אם עשיתם שינוי והצלחתם אז אשריכם!)
בעבודה שלי עם אנשים, אני עוזרת להם לעשות שינוי אמיתי, מעמיק ויציב, שמשנה מן היסוד את הדימוי העצמי והביטחון העצמי שלהם ומפנה מטענים שליליים שסחבו על עצמם במשך שנים, על-ידי נטרול האמונות השליליות שלהם.
העבודה ממוקדת ויעילה וניתן להרגיש את השינוי כבר מההתחלה.
מוזמנים למסע מרתק ומרגש של גדילה וצמיחה!