שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה וכיצד להתגבר עליהן

מהי חרדה?

חרדה היא תחושה הדומה לפחד ולא פעם יש לה גם תסמינים גופניים דומים: הלב פועם בקצב מוגבר, יש קושי לנשום, הזעה בידיים או באזורים נוספים בגוף, השרירים מתכווצים וכו’. לעתים בזמן החרדה יש גם תחושה של קהות חושים ואטימות, סוג של תחושת ניתוק הנקראת בשפה המקצועית דיסוציאציה. במצב זה, האדם החש את החרדה חש מנותק מהסביבה ולעתים גם מעצמו, חש שהוא לא הוא.

הסימפטומים הגופניים של החרדה עלולים להיות בעלי עוצמה רבה ואנשים שזו להם הפעם הראשונה לחוות את הדבר נבהלים ביותר ולעתים אף מגיעים לחדר מיון בבית החולים, כיוון שהם משוכנעים שהם עומדים לקבל התקף לב (קיים דמיון בין הסימפטומים). רק לאחר הבירור הרפואי הם נרגעים. אך אז מתחיל מסע אחר… מסע פנימי לגילוי מקורות החרדה והטיפול בה.

לא קל להרגיש את החרדה – ההרגשה כמו גם התחושות הגופניות המתלוות אליה כל כך לא נעימות, שאנחנו פשוט מפחדים שזה ישתלט עלינו ומנסים לברוח בדרכים שונות.

שגיאות נפוצות בהתמודדות עם חרדה

באופן כללי, לרובנו קשה להישאר עם הרגשות שלנו בלי לברוח. אנחנו מוצאים אינספור דרכים כדי לברוח – לאוכל, לעבודה, לטלוויזיה, לסמים – כל אחד והדרך שלו להימנע מהתמודדות עם רגשות לא נעימים והחרדה שהם מעלים. לפני זמן רב הגעתי למסקנה שחרדה היא המקור לחלק גדול מהקשיים שכולנו כבני אדם חווים – להתמכרויות, מתחים, ביטחון עצמי ירוד וקשיים רבים נוספים.

אחת השגיאות הנפוצות ביותר בהתמודדות עם החרדה היא הימנעות מאותו דבר שמעורר בנו חרדה. בהימנעות, למשל, אנו נמנעים ממפגשים חברתיים אם יש לנו חרדה חברתית, נמנעים ממעליות אם אנו פוחדים ממעליות, לא נוהגים אם יש לנו פחד מנהיגה וכן הלאה.

מדוע זו שגיאה? כיוון שההימנעות מהחרדה יוצרת למעשה מעגל קסמים, שמנציח ומחזק את החרדה. וכך, אנו מרגישים בטוחים כשאנו עולים במדרגות ולא במעלית, אך זה לא פותר את הבעיה ובכל פעם שנצטרך לעלות במעלית החרדה תופיע.

בעיה נוספת בדרך התמודדות זו היא נטיית החרדה להתגבר ולהתרחב. התוצאה – החרדה מתרחבת והחיים מצטמצמים. כך שאם בתחילה פחדתי רק ממפגשים חברתיים של הרבה אנשים, לאט לאט אני מוצאת את עצמי חוששת גם ממפגשים חברתיים מצומצמים יותר, מתחילה להימנע מלפתוח בשיחה עם אנשים לא מוכרים וכן הלאה.

השגיאה השנייה היא הדחקה. אנחנו פשוט מתעלמים ממה שגורם לנו חרדה ומנסים לדחוק אותו פנימה או הצידה. שוב – גם כאן ההדחקה לא באמת פותרת את הבעיה. החרדה עלולה לעתים להתפרץ אחרי שנים בעקבות אירוע מסוים – שיכול, דרך אגב, גם להיות קטן, אך יוצר בנו תגובת-יתר כתוצאה מהחרדה הלא פתורה שהודחקה.

חיסרון נוסף הוא שההדחקה דורשת אנרגיה רגשית רבה שמופנית כדי להשאיר את החרדה קבורה עמוק, הרחק מהמודע. ואז אנו עלולים לסבול מעייפות או במשך הזמן לפתח סימפטומים גופניים שונים. לדוגמה, בעיות עיכול, תסמונת המעי הרגיז, אלרגיות וכו’. ואז אנו פונים לרופאים שנותנים תרופות ובעצם לא פותרים את שורש הבעיה…

השגיאה השלישית היא להאמין לחרדה. כשאנו מאמינים לחרדה, אנו נכנסים לתוכה, דשים בה, מבטאים אותה ללא הרף, דואגים מבוקר עד ליל (ולפעמים גם תוך כדי שינה…) וחיים במתח מתמיד שגורם לא פעם לסימפטומים גופניים כגון כאבי ראש, כיב קיבה, כאבי גב וצוואר, קשיי נשימה, סחרחורות ועוד. גם כאן, הדאגה המתמדת מעניקה לעתים תחושת שליטה מדומה, כי אם אנחנו דואגים זה סימן שאנחנו עושים משהו בנדון כדי לעזור לעצמנו, אבל זוהי רק אשליה. הדאגה המתמדת רק מזינה את החרדה ואינה פותרת באמת את הבעיה.

השגיאה הרביעית היא ביטול החרדה. פעמים רבות אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שאין שום סיבה לפחד, הרי זה בסך הכל כלב/ג’וק/אוטובוס/אסיפת הורים/מצגת בעבודה (ועוד ועוד)… הבעיה בניסיון לבטל את החרדה היא שזה לא באמת עובד! כשהרגש משתלט עלינו, קשה מאוד לחשוב בהיגיון. אצל ילד קטן שפוחד ממפלצות, זה לא עוזר שאומרים לו שאין מפלצות ומראים לו שמתחת למיטה הכל ריק. כך גם אנחנו: זה לא עוזר לנסות לבטל את מה שאנחנו מרגישים וזה רק גורם לנו להרגיש עוד יותר גרוע, כי אז מתווספת לכך הביקורת העצמית של איך זה יכול להות שאני מבין שכלום לא יקרה ואני בכל זאת לא מצליח להשתלט על עצמי?!…

כיצד להתגבר – הדרכים הבריאות והיעילות להתמודדות עם חרדה

1. אמפתיה לעצמי – להיות שם עם עצמי, למען עצמי. בהכלה רגשית, בחיבוק, בהבנה. לומר לעצמי שעכשיו אני בחרדה, ואני פוחד/ת ושמותר לי להרגיש כך, כי אני לא יודע/ת מה יהיה והמצב הזה מלחיץ אותי ונורא הייתי רוצה עכשיו להרגיש בטוח/ה ושזה בסדר.
2. לנשום. עד כמה שאתם מצליחים, נסו לנשום נשימות עמוקות ואיטיות. תתפלאו עד כמה הנשימה מרגיעה.
להסכים לדבר ממנו אתם מפחדים. נניח שאתם פוחדים לגמגם בהרצאה מול כל המנהלים בעבודה. החרדה נובעת מכך שאתם לא מוכנים בשום פנים ואופן שזה יקרה! אתם חושבים לעצמכם שאם זה יקרה, תרגישו מושפלים ואולי אפילו יפטרו אתכם. אם תסכימו שאולי זה יקרה, אם באמת ובתמים תסכימו לכך (וזה לא אומר שאתם רוצים שזה מה שיקרה!! חשוב לשים לב להבדל), ההסכמה הזו תשחרר אתכם. כי במקרה הכי גרוע, למשל, תרגישו מושפלים ולזה כבר הסכמתם…
קבלה עצמית – איך עושים את זה, אתם שואלים? פשוט מסכימים להיות מי שאתם. מסכימים להיות שם למען עצמכם, גם אם תטעו וגם אם תפשלו וגם אם לא תהיו מושלמים. מסכימים לאהוב את עצמכם בכל מצב וללא תנאים. ייתכן שהצעה זו נראית לכם תלושה ובלתי אפשרית, אך אם אני יכולה, גם אתם יכולים! עליכם פשוט ללמוד לראות את האמת של מי שאתם ואת הסיבות האמיתיות לכך שאתם מתנהגים כפי שאתם מתנהגים. זה יקל עליכם לקבל את מי שאתם. ואם אתם לא מצליחים, כדאי לפנות לקבל עזרה.

Facebook Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *